עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG
google bookmarkסימניית גוגל

...בקיצור, עברתי לצפון.

24/12/2013 - 08:00



 
 
 

מהביצה התל אביבית לבוץ שבעמק

בגיל 32, אחרי תואר ראשון בבאר שבע המדברית ובעיקר אחרי 28 שנים בגוש הפיח שנקרא גוש דן, החלטתי לקחת את הפקלאות ולעבור לגור בטבע ובשלווה, על גבעה מוריקה, בבית שמרגיש כמו צימר, עם בן זוג שסובל מאותם החלומות בדיוק ובקהילה שקוראת לעצמה קיבוץ (מופרט, כמובן). שנייה לפני שהחיים יעשו בי כרצונם, כשעוד יש בי פיסה של רצון חופשי ועצמאות, בלי כלב ובלי ילדים - ניצלתי את זכות הבחירה ובחרתי בצפון. 

הנוף מהסלון בבית החדש 

"אבל אין שם AM.PM"

התגובות של החברים והמשפחה נעו על סקלה שבין "הו הקנאה!" "מה לא הייתי נותנת כדי לעשות את ההחלטה הזאת גם כשהייתי צעירה!", "עכשיו, זה כבר מאוחר מדי, אני כנראה אהיה פתח תקוואית לנצח" ל- "השתגעת?!", "תל אביבית כמוך?!", "מה תעשי שם בצפון הרחוק? ולא יורים שם מרגמות? ובמה תעבדי? ואם תצטרכי לקנות חלב פתאום, אין שם אמ.פמ! את תחזרי עם הזנב בין הרגליים תוך חודשיים, תאמיני לי". 

בין אלפי המילים, עם שלושה מובילים (120 קילו כ"א), מנוף אחד לקומה חמישית-בלי-מעלית-בתל-אביב ושישה חודשים אחרי שהחלטנו - הנה אנחנו כאן. בית פרטי (בשכירות) בקיבוץ עלום שם בעמק יזרעאל. כבר חודש ימים. 

ועדת קבלה לקיבוץ

מפגש ראשון עם החיים החדשים נערך כשנקראנו לדגל- פגישה ראשונה עם מזכיר הקיבוץ (הייתי שמחה לספר בדיוק מה תפקידו, אבל יש דברים שכנראה ישארו בגדר תעלומה לנצח). מטרת הפגישה להבנתנו היתה סידור כל ענייני הבירוקרטיות למיניהם. בפועל, זו היתה ועדת קבלה, או כך הסתבר בדיעבד. בתל אביב, זה לא היה קורה: שילמת? התקבלת.

בבוקר יום הפגישה, הגענו לפריקאסט וינטאג'י (מהסוג שראיתי פעם אחרונה בבסיס שבו שירתתי) בו יושב מזכיר הקיבוץ. האדון החביב הסביר לנו בנועם שהחלומות שלנו על מגורים זולים בצפון הם בדיה, הסביר ש"יקר לגור כאן" וציין שאם אני מתכננת לסוע כל יום למרכז לעבוד כדאי שנחשוב על זה פעמיים. הכל כמובן עם חיוך וברוח טובה, בסה"כ - פגישת פתיחה ברגל ימין. מה עם הבירוקרטיות? אה, בשביל זה צריך להיפגש עם הבחורה שאחראית על תשלום דמי הקהילה שעובדת רק בין 8 ל-12 בפריקאסט הסמוך; להיפגש עם המועצה כדי להעביר את הארנונה וזה בכלל ביישוב שליד; ולקפוץ גם לדואר כדי שתהיה לנו תיבה (דואר ישראל לא נכנס להביא את המכתבים עד הבית בקיבוץ מסתבר). בקיצור, לא סידרנו עדיין כלום. לידיעת קהל הקוראות - הבירוקרטיות עובדות בדיוק אותו הדבר גם בקיבוץ.

אבל חלוצים מודרנים שכמונו, לא ניתן לפגישה ראשונה לדכא אותנו. חמושים בחיוכי מעבר ובנוף עוצר נשימה, המשכנו במלאכת פריקת הארגזים.

 

מקומה חמישית בלי מעלית לבית פרטי עם גג רעפים. החלום והתגשמותו. 

הטוב, הרע וההשוואה 

בינתיים, עבר לו קצת יותר מחודש ויש לי כמה תובנות ראשונות לשתף: 

 במה  מדובר? ממלכת עמק יזרעאל בועת תל אביב  

 עפולה 

פתאום, באמצע החיים, אני מוצאת את עצמי הולכת "לעיר הגדולה עפולה", בשביל קניות. ביחס לתל אביב, הסופר יותר גדול כאן, יש את אותו המבחר אם לא יותר וכן, גם יותר זול כאן.כן, יצא לי להיות שם כמה פעמים בעפולה, שבסוף כביש הסרגל, אבל מאז שהקימו את הכביש העוקף כבר פחות יוצא ללכת שם לאיבוד בדרך לנופש בגולן. 
 נסיעות

 סה"כ על הכביש - 4 שעות ביום אם יש פקקים. ותמיד יש פקקים.

נסיעות?!

רק אם יש לי כח להוציא את האפניים/רולר בליידס, אחרת פשוט הולכים ברגל.

 עבודה בתל אביב. אוף עם הפריפריה הזה.  בתל אביב. ואם זה לא ברגל זה רחוק מדי. 
 נוף שדות ירוקים, עמק מלבלב, זריחות, שקיעות וכדורים פורחים הקיר של השכנים ומדי פעם הבחור שמנקה את החלונות בעירום חלקי
 המדף הכי גדול בסופר הוא של... סחוג מוצרים אורגניים וטופו

 פעם ראשונה שאמרתי שלום לשכנים

מיד עם המעבר ומאז כל יום.

כלומר, כשהם דפקו בדלת יום אחרי המעבר, עם חיוך עצום ועוגת שוקולד ביתית - להגיד ברוכים הבאים ולהציע עזרה. מאז, כל יום שנפגשים בחוץ ומדי פעם כשיושבים יחד לקפה, סתם כי אנחנו שכנים וכולם פה מדהימים.

 כשזרקו טילים על תל אביב בשנה שעברה וירדנו לחדר המדרגות המשותף בבניין. זו גם היתה הפעם האחרונה.
תקשורת עם הקהילה

 אתר "קהילנט" (אל תשאלו) ומיילים יומיים שאת חלקם כנראה לא נבין לעולם, דוגמת:

'היום הנחנו וחנכנו "אבן פינה" לרפת. מבנה ראשון לישוב קבע בבית השיטה. השתתפו ביציקה כל החברים שהיו באותו יום בשטח: עובדי הכרם, הגן, הרפת, המטבח ובאר המים. (1935) '

 תקשורת עם ה-מה?
 מתי רואים את החברים? המשפחה?

 כשהם באים לסופ"ש ארוך ואיכותי, מרגיע ומפנק. מתארחים ב"צימר".

מדברים על משמעות החיים, מכינים אוכל ממה שיש במקרר ואז הם עוזבים בדיוק לפני הפקקים בשבת, ככה שיש מספיק זמן לנוח לפני השבוע.

 בבית קפה, אחרי העבודה, בעיקר כדי לרכל ולהשיל מאיתנו את תלאות היום, תוך כדי הוצאת 18 ש"ח לפחות על קפה הפוך שממילא יש לנו בבית.
 ואם את צריכה חלב/ביצים פתאום באמצע הלילה?

 נו באמת, מתי פעם אחרונה הייתם צריכים חלב/ביצים פתאום בשתיים בלילה?

אבל במקרה הצורך יש אלונית פתוחה בכניסה לישוב. שלא לדבר על השכנים שהוזכרו כבר מעלה.

 קופצים לאמ.פמ.

רק צריך לרדת חמש קומות ברגל בשביל זה. זה הכל. טוב אז בעצם אין לי כח, לא ממש צריך ביצים עכשיו. לא משנה.

השכירות זהה, אז מה התמורה לאגרה שטח של חצי דונם + בית בן שנה עם 5 חדרים, 3 שירותים, אמבטיה, מקלחת וממ"ד (זה נגד המרגמות שהמשפחה חשבה שיזרקו עלינו). דירת 2 חדרים בקומה חמישית, בלי מעלית, בלי חניה, במרכז תל אביב, בבניין משנות ה-50. 
 רעש גילינו שלמקרר יש טינטון חרישי כזה. ידעתם? האוטובוסים, בר היין, החומוסיה, השכנים, האמבולנסים, התיירים הצרפתים והאיש עם האוזניות שצועק שידורי רדיו להנאת העוברים והשבים.
חגיגות החנוכה מיפקד אש עצום במרכז הישוב (היה מרשים, אבל גם התפתח לשריפה שהעשן שלה עוד מילא את האויר יומיים אחרי הכיבוי) + הדלקת נרות קיבוצית והכנת סביבונים אישיים (טוב נו, לא הלכנו, כי אין לנו ילדים, אבל כן קיבלנו את המייל עם ההזמנה) קניית 2 סופגניות ב-27 שקל ברולדין ואכילה חשאית בבית, בחושך, תוך כדי קילוף תפוחי אדמה.
 אינטרנט דווקא יש פה כי הטכנאי הסכים לבוא ואפילו עובד בינתיים (טפו טפו טפו) וזה חשוב מאוד, בייחוד בתור סטארטאפיסטית, כזו שמתחברת לעבודה כל פעם שיש מולה מסך.מלא אינטרנט - מהשכנים. מבית הקפה למטה. מהרשת של תל אביב. משתפים מהטלפון. מלא מלא אינטרנט.

מדהים פה, אבל...

כמו ישראלית טובה עם שמץ פולניות בעברה הגנטי, אני לא אשאיר אתכן רק עם הטעם הטוב בפה ואציין שלא הכל פה ורוד ואולי אפילו לא הרוב. שתי בעיות עיקריות שהתגלו בינתיים - הראשונה היא כמובן הנסיעות, למרות ההכנה הנפשית, הפקקים בארץ יכולים להוציא מכל אדם שפוי את החיה שבו והיום הזה קרב בצעדי ענק.

השנייה היא המרחק הפיזי מזירת העסקים הפעילה של המדינה. כל המפגשים המעניינים באמת מתרחשים בתל אביב, רובם בשעות הערב. המשמעות המיידית היא צמצום. הבחירה שלי במפגשים שאליהם אגיע נעשית עם פינצטה. הזמן שלי הפך להיות שווה הרבה יותר ולעיתים אני נאלצת לוותר על דברים שבעבר דווקא הייתי שמחה לקפוץ אליהם, פשוט כי זה היה קרוב וזמין.

ככל הנראה, הצפון הוא לא המקום להתחיל קריירה מקצועית אלא רק להמשיך אותה. באופן ממוקד יותר, זירת הסטארטאפים חיה ובועטת בישראל אבל מתרכזת במרכז ובעיקר בתל אביב. נקודה למחשבה לאלו מכן ששוקלות מעבר מהסוג הזה בקרוב. 

אז בחירה נכונה או כישלון שיצרב וייזכר לשנים רבות, רק ימים יגידו. בינתיים, אנחנו נהנים מהנוף, משתאים מהחברה, מתרשמים מאיכות האוויר ומצלמים כדורים פורחים. 

 

 נתראה כנראה במחאה החברתית הבאה, אם נצליח להגיע למרכז.  

לדיון בנושא: ...בקיצור, עברתי לצפון.


נושאים מקושרים

יוזרית - תחשבי טכנולוגית
יוזרית - תחשבי טכנולוגית




עוד מ: maayanki
תגיות

דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

5.0
(2) הצבעות

בהקשר זה

 עוד על יוזרית - תחשבי טכנולוגית


המאמר הפופולרי ביותר בתחום יוזרית - תחשבי טכנולוגית:
בית: תעבד אותי. מעבד המזון של פיליפס
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht